יום רביעי, 13 באפריל 2016

Nagi ramen

שום דבר במנה הזו לא שגרתי, ושני הנקודות הבולטות הן הציר והאטריות. המרק עצמו עשוי גם מסרדינים מיובשים, ויש לו טעם דגי ברור ומליחות חזקה. לא כוס המרק של כל אחד, אבל אל תתנו לנתון הפתיחה הזה להפריע לכם. נקודת החוזק השניה היא האטריות יוצאות הדופן שנעשית בעבודת יד ומרימות את המנה לדרגות אחרות ששום קערה אחרת לא מתקרבת אליה. אלו אטריות גסות ומגושמות. יש מיקס של שתי שיטות חיתוך, אחת מסולסלת ונגיסה, ואחת דקה וחלקלקה על הלשון. לא טעמתם כזה, ובטח גם לא תטעמו. 
שאר התוספות (ביצה, אצות ובשר) סטנדרטיים, אבל המכלול גאוני. 



נאגי נמצא בסמטה השניה של ה golden gai, בצד שקרוב יותר לקבוקיצ'ו. פתוח 24 שעות, אבל בשעות הצהרים יש תור ארוך, אז נסו להיות גמישים. בשעות הערב יגיעו למקום טיפוסים הזויים, שיכורים ותמהונים, שגם זו חוויה מעניינת.
יש שלט אדום למטה, והמסעדה נמצאת בקומה שניה שגרם מדרגות צר ומעט לא הגיוני מוביל אליה. הישיבה על דלפק, וזה בהחלט לא מקום שאפשר להעביר בו זמן. אוכלים ובורחים כדי לפנות מקום.
זה מה שכתבתי עליה בטיול הקודם.




Yanaka שכונת החתולים (tokyo)


קחו לכם הפסקה מטוקיו וצאו לטייל בשכונת yanaka הרגועה, שהיא אי של שפיות, שקט וטעינת מצברים בעיר הפסיכי הזו. חלקים גדולים בה מזכירים את קיוטו וערים יפניות רגועות אחרות. יש הרבה חנויות קטנות, מסעדות ודוכני אוכל שמתמחים בחטיף ספציפי. טעמנו מליון דברים!




אבל הדבר הכי מעניין שצריך לציין בקשר לשכונה הזו היא ההערצה האובססיבית שלה לחתולי הרחוב. זה נשמע הזוי, אבל זה כך באמת - יש בה חנויות רבות שמוקדשות אך ורק למוצרים בצורת חתולים. 
ערבובייה חסרת קשר - צלחות, כוסות, משחקים, בגדים, כלי בית, כלי נוי, כלים בלי נוי, ומזכרות מטופשות, כולן בצורת חתול. 




הנה עוד אחת 


ועוד



ועוד


הבנתם את הקונספט. 

בחנות כלי בית רגילה, היתה למשל מחלקת hashi-oki, המתקן שעליו מניחים את מקלות האכילה, שגם הם בצורת חתול. 



כדאי ללכת לאט ולהנות מאוצרות קטנים שמתחבאים בין הבתים והחנויות. וכדאי להקדיש לה כמה שעות נינוחות. 



כאן מכרו טאייאקי בצורת חתול. 



ולמכונה הזו מכניסים 400 יין ומקבלים חתול על סושי, שזה הגיוני. 



עוד דבר מעניין, בכל השכונה היו מערומים של בקבוקים מלאים במים, ומסודרים כמו חומה. שאלתי מה העניין מאחורי זה, והתשובה (שאני מקווה שהבנתי נכון) היא שחתולי הרחוב לפעמים מפריעים, וקרני האור שנשברות במים דרך הבקבוקים השקופים מרחיקים אותם.  


זו חנות ותיקה ומכובדת של יצרן ממתקים בעבודת יד. הסוכריות שלו מוכרות מאד, ונהוג לקנות אותם לימי הולדת. האמא המארחת שלי ספרה שכשהיא היתה ילדה קטנה היא קיבלה כאלו. 



ונפרד בחתולית. 


מיאו


כדי להגיע לכל המקומות האלו, צאו מערבה מתחנת Nippori, והתקדמו עד הרחוב הראשי שנקרא Yanaka Ginza. במזלג פנו ימינה ועברו תחת השלט הגדול שבכניסה לרחוב. 
הנה המפה -



לאחר מכן הסתובבו רנדומלית בין הבתים וגלו פינות נחמדות. יש גם בית קברות נעים, אולי תפגשו שם את הcat lady.



Takoyaki

טאקו - תמנון, יאקי - צלוי או מטוגן. ובאמת שניסינו (ובטובים ביותר), אבל המאכל הכי מזוהה עם אוסקה לא השאיר שום רושם חיובי. 

בלילת הבצק כמעט תמיד רכה מדי (ועושה כוויה בפה אם מתנפלים עליה מיד), התמנונים בפנים סתמיים, וכל מה שמציל את העסק זה רוטב הברביקיו והמיונז (לרוב גם שמיכת בצל ירוק ושבבי דג) 




הנה המלצות לכמה דוכנים ומסעדות שדגמנו, אבל שוב בגדול, לכו לאכול אוקונומיאקי, זה הדבר האמיתי. 

Takoyaki Dotonbori Kukuru (מפה) (אתר)
יש להם גירסה שנקראת "bikkuri takoyaki" ("טקוייאקי מפתיע"), שחתיכות התמנון בהם כל כך גדולות שהן יוצאות החוצה מהכדור ונראה כאילו בוקעות מהביצה. (משם תמונת שלט התמנון שלמעלה)

Kouga-ryu Takoyaki (מפה) (אתר)
העובד של הטאקוייאקי. רבים מחשיבים אותו לטוב ביותר והוא מופיע במגזינים ותוכניות טלויזיה. (התמונה עם הבצל הירוק)

Takoyaki Juuhachiban (מפה) (אתר)
בתערובת הבצק יש גם סאקורה שרימפס (קטנים מאד וורודים). החוץ קריספי יותר והפנים רך יותר. 

Wanaka (מפה) (אתר)

Umaiya (מפה)
קצת מחוץ לאיזור התיירותי, מקום אהוב ע"י מקומיים






© Memories of a Gaijin
Maira Gall