יום שלישי, 5 באפריל 2016

הזדמנות נוספות להציץ על חתונה מסורתית






cat lady

יום אחד חתכנו אל תחנת הרכבת דרך בית הקברות של רובע יאנקה. מקום שקט, נעים ומפחיד בו זמנית. בדרך נתקלנו בזקנה חביבה, דוברת צרפתית, שעברה בין השבילים ופיזרה אוכל לחתולים. היא סיפרה שהיא מטפלת ב60 חתולים שונים בבית הקברות, ואלו שראינו היו מלאי פרווה, מדושנים ושלווים מאד. 
כיף ליפנים שיש להם הרבה פחות דאגות בחיים. 





Konnyaku

האוכל ביפן מפתיע לא רק בטעמים וברכיבים שלו, אלא גם בטקסטורות. אחד המאכלים השכיחים (פחות בזכות עצמו אלא יותר כרכיב משלים) הוא הג'לטין שמורכב מפקעת של הפרח קונג'אק ("לשון השטן"). המרקם שלו מוזר, מצד אחד ג'לטיני ורוטט, מצד שני הוא עמיד מאד, גמיש וחזק. הנגיסה קלה אבל הוא לא נמס בפה אלא נשאר שלם ועמיד, כמו גומייה. 



אין לו כמעט טעם בפני עצמו, (וגם תכולת שומן, פחמימות וקלוריות כמעט אפסית) כך שהוא זקוק לחיזוקי טעם. אחד מהם, וכנראה הפופולרי ביותר הוא באודן, מרק דגים צח ששטות בו כופתאות מסוגים שונים, שיפודי קונניאקו ושיפודים אחרים. 
עוד דרך לאכול אותו כשהוא טבול ברוטב עשיר בטעם, בדרך כלל זה מיסו. כאן למשל הוא אכלתי אותו כשיפוד מלא ברוטב מיסו אדום סמיך, מלוח ומתוק בו זמנית. 



עוד שיטה להנות ממנו היא לדחוס אותו דרך קופסאת עץ עם רשת ריבועים (ממש כמו מתקן צ'יפס), ומקבלים אטריות ג'לטיניות מעניינות בפה בשם שיראטאקי (אפשר לקנות בארץ!). פירוש השם "מפל - לבן", וזה בהחלט מזכיר משהו בחלקלקות המימית שלהן. אפשר להקפיץ אותן ולהתייחס אליהן כמו לפסטה, אבל הכי טוב לשלב אותן במרק. 


via GIPHY

יש הרבה סיבות לאכול אותו מעבר לנתוני הפתיחה חסרי הטעם, הוא ממלא את הבטן ולא משמין, עוזר למנוע סכרת, עשיר במינרלים, סיבים, ומונע לחץ דם. פתרון נהדר לדיאטות ובכלל כדי לחיות לאורך זמן כמו יפנים.




Ippodo Tea - kyoto

חנות תה של הביוקר שנראית כמו בית מרקחת מהמאה הקודמת. מוכרות מבוגרות מסתובבות בחלוקים, פותחות קופסאות עץ, שולפות עלים אל קעריות קטנות ואורזות אבקות בשקיות או קופסאות פח לפי הזמנה. 



כשהגענו היו לא מעט תיירים בפנים ומחוץ לחנות, וצוות התחקירנים של מאיה הוציא מהם את ההודאה שכולם הגיעו בעקבות השמועות על החנות ברשת. (הנה אני גם תורם לזה). זה לא נראה בתמונות כי התאמצתי להוציא אותם מהפריים, אבל המקום היה די עמוס. 
יש בפנים גם בית תה, ואפשר לקנות אביזרים וכמובן מאצ'ת פרימיום ועלי תה בתפזורת. חוויה מעניינת לחובבי הסם הירוק. (נעמה זו את). 









יש להם אתר עם דף באנגלית, ומי שממש צמא יכול לקנות אונליין.


SUSHI-ZANMAI HIGASHI, take#2

חזרתי עם מאיה אל sushi zanmai higashi, מסעדה שכל אחד מאיתנו ביקר בה בנפרד. 
בחרנו במגשי סשימי ועוד כמה סושי נפרדים. ארוחת ערב זריזה שעלתה פחות מ100 שקל לזוג כולל תה ירוק ובירה. 




מילה קטנה על הפיס הזה - זו אצת קומבו בציפוי של ביצי הרינג (Kazunoko). הטקסטורה מוזרה יותר ממה שאפשר לדמיין. הביצים קשיחות מאד וחורקות על השיניים, כמו ללעוס פלסטיק קפיצי מוזר.  

  

ומבט על סרדין טרי, אחד מהדגים האהובים עלי על סושי



והקינוח הקבוע שלי, חביתה מתוקה.





יש להם אפילו מגזין על ראמן




© Memories of a Gaijin
Maira Gall