Menya Hanabi

החלק הכי חשוב בראמן הן האטריות, וכשהן כל כך טובות, לא צריך מרק. 

המנה הזו מוגשת עם אטריות נטורל בסגנון טיוואני, עבות וחמות, ועליהן גודיז מפנקים - הר של בצל ירוק קצוץ, קוביות בטן חזיר רכות, אצות, המון בשר קצוץ ומתובל בסויה, פלפל סצ׳ואן וכמות לא אחראית של שום כתוש. אבל החלק החשוב הוא חלמון חי, שמערבבים לתוך האטריות החמות ומקבלים רוטב סמיך שעוטף הכל. ממש כאילו ראמן ופסטה קרבונרה עשו ילד. 

לסיום נשאר בקערה מעט רוטב, והעובדים התעקשו שאני אנסה את המילוי המפורסם שלהם - פשוט אורז לבן שמוסיפים לקערה, ומערבבים. זה היה נפלא. 

מומלץ מאד. 

20 דקות הליכה מshinjuku. עשוי להיות תור שיכול לקחת גם שעה, אבל בצדק.

Itadakimasu - いただきます

בעברית יש לא מעט מילים שאין להן מקבילות בשפות אחרות. נסו למשל להגיד ״תתחדש!״ או ״לפרגן״ באנגלית. גם ביפנית יש מקרים דומים, ואחת מהמילים החשובות היא אי-טא-דא-קי-מאס, שהמילונים מתרגמים אותה ל״בתיאבון״, אבל מי שמשתמש בה בצורה הזו עושה טעות וגורם ליפנים שסביבו להחליף מבטים מבולבלים. 

התרגום המילולי של המילה הוא ״תודה, אני מקבל בענווה״, ואפשר להגיד אותה לא רק על אוכל אלא גם על דברים אחרים שמישהו מעניק לכם. הדבר החשוב שצריך לזכור הוא שבניגוד לנהוג אצלנו, שאנחנו אומרים ״בתיאבון״ כשאנחנו מגישים למישהו אוכל (״תהנה מהארוחה״), ביפן, האדם שמקבל את האוכל אומר Itadakimasu כתודה למי שהכין והגיש לו. 

השף למשל, לעולם לא יכול להשתמש במונח הזה כשהוא מגיש. 

יפנים רבים אפילו לא מכוונים את הברכה הזו אל אדם ספציפי, אלא זורקים אותה לאוויר כשהם מתחילים לאכול, אפילו כשהם לבד. 

בתמונה אחת מארוחות הבוקר שהכינה לי האמא המארחת. סיבה נהדרת להגיד Itadakimasu בכל בוקר!

Himawari Zushi Shintoshin‬

סושייה ספונטנית באמצע היום, נכנסתי בשעה 16:00, אחרי שעת הלחץ והמסעדה היתה כמעט ריקה לגמרי. על המסוע הסתובבו צלחות ריקות (שזה סימן טוב), כך שכל דבר שרציתי לאכול הכינו במיוחד במקום. 

וזה מה שדגמתי:

צלופח

ברווז. הבשר עצמו היה מצויין, אבל השילוב עם האורז העדין חסר הגיון לטעמי. 

בייבי סרדינים. 

הרינג.

מקרל, טונה צרובה וראש דיונון

גוף דיונון

ושיראקו, בתרגום ישיר ״ילדים לבנים״. זרע של דג קוד שמגיע לעונה קצרה מאד.
המרקם מזכיר מאד קרם-צ׳יז, והטעם לא ממש דגי. נחשב למעדן, אני עוד צריך להתחבר לזה. 

והקינוח הקבוע שלי, טמאגו. הזו היו שרימפסים והיא היתה מופלאה. רכה ומתוקה כמו עוגת גבינה.  

בכל הסושיות (ובמסעדות רבות אחרות) יש תה ירוק או תה חיטה חופשי. חגגתי עליו. 

הכל יחד, 58 שקל. 

המקום ידידותי לתיירים, ונמצא במקום נוח.

ארוחת 10 בבית הספר

מאפה מאצ׳ה, עוגת אורז (מעצור דלת בתכלס) ומיץ סלט עם כרוב, עגבניות ולימון