יום חמישי, 10 במרץ 2016

דברים רנדומלים מהמכולת

יוגורט חמוד, סאקה בקרטונית עם קש (נשבע לכם), ובאן מאודה עם שעועית. 




אני מת על ארוחת הבוקר של Matsuya


כתבתי על זה גם בטיול הקודם. בסך הכל 15 שקלים ומשביע עד הצהרים המאוחרות. 
מאות סניפים בכל יפן, וקל מאד לזהות אותם לפי הלוגו


חטיפים בין השיעורים


למעלה חטיף סויה ותפוחים (מעצור דלת, אבל טעים). למטה ביסקוויטים נהדרים בטעם לימוני, קטנים כמו מקש השיפט שלכם, ומשמאל דונאטס מסוכרים. לא יודע למה קניתי את זה. 



סיור בשכונה

מפה לשם יצא שהאמא המארחת שלי היא שפית יפנית שהיתה נלהבת להראות לי את השכונה.  
מיד אחרי שהתמקמתי בדירה החדשה יצאנו יחד לסיור רגלי ברחובות הקטנים שמסביב לבית. הדירה נמצאת באיזור נעים של טוקיו, קרוב לUeno ו- Asakusa, איזור מסורתי ומעניין שמזכיר לי את קיוטו. 
הלכנו לא מעט ברגל, והיא הכירה לי חנויות שהיא קונה בהן, חנות סכינים, כלי בית וחומרי גלם מעניינים.


כשעברנו ליד המקדש הזה היא הראתה לי את הבריכות והדגים שבהן, ונבהלה ממש כשסיפרתי לה שאנחנו אוכלים קרפיונים על ימין ועל שמאל. מבחינתה זה כנראה כמו לאכול אגרטל נוי. 


בהמשך הלכנו לאכול דגים בצורתם ההומנית, בחנות שמתמחה בטאייאקי, (טאי = סוג של דג , יאקי = אפוי/צלוי). היא קנתה לשנינו מאפה רותח מלא בשעועית מתוקה, והמשכנו הביתה. 





פלטת טוגנים אצל Tsunahachi

טמפורייה טובה שהגעתי אליה דרך המלצות ברשת. סט הצהרים עולה בין 2000-2700 ין, שהם פחות מ100 שקל. 

הישיבה סביב דלפק והשף מניח כל פיסה ברגע שהיא מוכנה, בקצב האכילה שלכם.
על המגש יש אורז (שוב, תמיד), רוטב לטבילה ודייקון מגורד שאותו מערבבים ברוטב, תה פולי סויה מעושן, חמוצים ומרק צדפות עדין, אפילו מדי. 

הטמפורה עצמה היתה נהדרת, ואי אפשר להגיע לרמת טריות גבוהה יותר. השף למשל הראה לי את השרימפס זז לו ביד. היה מיקס כולל של דגים, שרימפס, צלופח ושורש לוטוס פריך ובשרני. 
סה״כ טעים וטוב, אבל לא משהו לספר עליו, למרות שזה מה שעכשיו עשיתי. 







© Memories of a Gaijin
Maira Gall